החלטה
לפני בקשה למתן רשות להתגונן בתביעה בסכום 4,219 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבע בסדר דין מקוצר.
1. בשנת 2006 נהרג מר נסטרנקו יבגני, ז"ל (להלן: "המנוח") בתאונת דרכים, עת נהג באופנוע.
אלמנתו של המנוח הגישה לתובע תביעה לתשלום גמלת שאירים. בעקבות האמור שילם לה התובע קצבת שאירים וכן מענק לימודים בסכום של 7,458 ₪.
2. בין התובע לבין הנתבע, מבטח האופנוע בו נסע המנוח, הסכם מיום 2.1.79 (לרבות מכתבי עדכון שונים מכוחו) (להלן: "ההסכם") שבו התחייב הנתבע לפצות את התובע באותם מקרים בהם הוא אחראי לפצות נפגעים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 וגם עשוי להיות אחראי לפצות את התובע לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה – 1995. על פי ההסכם, על הנתבע לשלם לתובע 55% מסך הגמלאות ששולמו וישולמו לאלמנה. סכום שלא משולם בתוך 45 ימים ממועד הדרישה, נושא ריבית הסכמית.
3. על יסוד ההסכם, פנה התובע לנתבע בדרישה מיום 13.9.12 הן לתשלום קצבת שאירים הן לתשלום מענק הלימודים. הנתבע אכן שילם את הסכום שנדרש, למעט 4,102 ₪ שהם 55% מאותו "מענק לימודים" הנזכר לעיל.
4. לפיכך, ומשסורבה חלק מדרישתו, הגיש התובע תביעה זו הנסמכת על ההסכם, בסכום של 4,219 ₪ (4,102 ₪ בצרוף ריבית נכון ליום הגשת התביעה 3.3.13).
5. לטענת הנתבע בבקשתו שלפני יש לדחות את התביעה על הסף, לחילופין למחוק כותרתה ולחילופי חילופין – ליתן לו רשות להגן.
מבין שלל טענותיו של הנתבע, עיקר טענתו הינה כי מענק הלימודים הינו "גמלה בעין", וככזו היא איננה באה בגדר "גמלה" בת שיבוב שבהסכם. לצד טענה זו נטען כי מענק לימודים אינו ראש נזק מוכר לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, ואין להרחיב האמור באמצעות פרשנות ההסכם. יתרה מכך, נטען כי תביעת התובע היא תביעת הנגזרת מעקרונות התחלוף (סוברוגציה), ומשפוצו יורשי המנוח ועזבונו על כל נזקיהם, עילת התביעה מוצתה ואין התובע יכול להיפרע פעם נוספת מהנתבע. עוד נטען כי על פי ההסכם על התובע להוכיח כי התשלומים/ההטבות ששילם הינם מתקציבו. אך התובע לא הציג את תקציבו המאושר כראיה וניכר כי לאור סעיף 74(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 מענק הלימודים לא משולם מתקציב התובע, אלא מועבר אליו מידי שנה מאוצר המדינה.
הנתבע מוסיף וטוען כי התובע לא דרש במהלך כל חיי ההסכם שיבוב מענק לימודים, בפרט כאשר מדובר בזכאות במסגרת ענף שאירים. הימנעותו זו מעידה על אומד דעת הצדדים להסכם שלא לשבב מענק זה. הנתבע אף מלין על כך כי התביעה הוגשה בשיהוי, בסמוך למועד התיישנותה – דבר אשר גרם לו לנזק ראייתי רב; כי התביעה איננה עונה על התנאים להגשתה בסדר דין מקוצר, וגם על שעור הריבית יש לנתבע השגות וטוען שהוא כפיצוי המוסכם ולכן רשאי בית המשפט להתערב בו. אלו אך תמצית טענות הנתבע המשתרעות על פני 84 סעיפי הגנה.
6. התובע מתנגד לבקשה, על כל ראשיה. לטענתו, ההסכם חל על כל סוגי הגמלאות המשולמות לנפגעי תאונות דרכים או שאיריהם עקב התאונה, בין אם זכאותם הינה "קצבת שאירים" ובין אם הגדרתה אחרת. עילת השיבוב הינה עילה הסכמית עצמאית המבוססת על הסכמות הצדדים ועל כן איננה כפופה לחוקים שעל בסיסם נכרת ההסכם. אשר לטענת הנתבע כי מענק הלימודים אינו משולם מתקציבו של המל"ל, טוען התובע כי האוצר מעביר לו את הכספים, אולם מי שמבצע בפועל את התשלום הינו הוא עצמו, מתקציבו. לטענה כי במהלך חיי ההסכם לא שיבב מענקי לימודים משיב התובע כי מאחר שמדובר בגמלה המשולמת במקרים מסוימים בלבד, יש מיעוט יחסי של תיקים בהם מתעוררת סוגיה זו. בד בבד קיימות דוגמאות לדרישות מל"ל שהוצאו ושולמו על ידי חברות ביטוח שונות. עוד נטען כי הנתבע מושתק בהשתק שיפוטי לטעון אחרת. זאת משום שבתביעות נפגעים טוען הנתבע (כמו גם יתר חברות הביטוח) כי יש לנכות מסכום הפיצוי לנפגע את גמלאות המל"ל - מענק הלימודים (במלואו) ששולם לשאירים. והנה, הוא מסרב במסגרת תביעת שיבוב להשיב את חלקו באותו מענק שנוכה. ויודגש כי הניכוי שמחשב הנתבע הינו ניכוי מלא ואילו השיבוב הינו שיבוב באחוז מופחת מסך הגמלה ששולמה.
משום כל אלה, אין בבקשת הנתבע כדי להציג – ולו בדוחק – הגנה אפשרית מפני התביעה ויש לדחות את הבקשה על כל חלקיה.
לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט ושמעתי את באי כוח הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
7. אינני סבורה כי יש מקום למחיקת כותרת, באשר התביעה הינה לסכום קצוב מכוחו של הסכם, שאין צורך אלא בחישוב אריתמטי פשוט לכמתה. עם זאת, ראיתי ליתן לנתבע רשות להתגונן.
ההלכה בעניין זה סוכמה בע"א 3374/05 אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (1.5.06) ויפים הדברים שנאמרו שם גם לענייננו:
"מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן... הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות...ככל שהנתבע הציג הגנה לכאורה יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת נדרש ממבקש הרשות להתגונן להגיש תצהיר הנכנס לפרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו" (בפסיקה 6). [הדגשות אינן במקור].
8. במקרה דנן, המחלוקת הינה משפטית בעיקרה, ועניינה פרשנות ההסכם ביחס למענק לימודים, כאשר כל צד תומך טיעוניו בפסיקה כזו או אחרת. בשולי מחלוקת זו גם נושאים עובדתיים, שאם יעמדו עליהם הצדדים הם יתבררו בבית המשפט. לשלב זה של ההליך, הנתבע העמיד הגנה לכאורה - טענת הגנה הראויה לליבון במסגרת סדר הדין הרגיל.
9. אשר על כן ניתנת לנתבע רשות להתגונן, ותצהירו יהא לכתב הגנה. בגין בקשה זו יישא התובע בהוצאות הנתבע בסכום של 2,500 ₪.
ניתן צו להשלמת הליכים מקדמיים בתוך 45 ימים.
בתוך 60 ימים יודיעו ב"כ הצדדים הכיצד הם מבקשים להתקדם בהליך, אם על דרך הגשת ראיות או הגשת סיכומים על יסוד המסמכים שבתיק.